הָאָבִיב הִגִּיעַ, וְדוּנִי נוֹסַעַת לְרוֹמָא לְהִשְׁתַּתֵּף בַּחֲתֻנָּה שֶׁל אַבָּא וּוֶרָה. הַחֲתֻנָּה מִתְקַיֶּמֶת בִּזְכוּתָהּ, כָּךְ לְפָחוֹת הִיא מַאֲמִינָה. אֲבָל דּוּנִי נֶחְרֶדֶת לְגַלּוֹת שֶׁאֶלָה-פְרִידָה לא הֻזְמְנָה. בֵּינְתַיִם אֶלָה-פְרִידָה מְנַסָּה לִמְצֹא אֶת דּוּנִי שֶׁמִּמֶּנָּה לֹא שָׁמְעָה זְמַן רַב. אֲבָל דּוּנִי הִיא לֹא הַיְּחִידָה שֶׁנֶּעֱלֶמֶת!
מָה תַּגִּיד אֶלָה-פְרִידָה כְּשֶׁתְּגַלֶּה שֶׁלֹּא הֻזְמְנָה לַחֲתֻנָּה? מַדּוּעַ אֶלָה-פְרִידָה מִסְתַּתֶּרֶת? וְהַאִם דּוּנִי תִּכְתֹּב סוֹף-סוֹף אֶת הַהֶמְשֵׁךְ לַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁכָּתְבָה?
סִפּוּר עַל רְגָעִים בַּחַיִּים שֶׁבָּהֶם דְּבָרִים לֹא קוֹרִים כְּפִי שֶׁמְּתַכְנְנִים, וְעַל אַהֲבָה שֶׁתָּמִיד מְנַצַּחַת. מֻתְאָם בִּמְיֻחָד לְקוֹרְאִים מַתְחִילִים וּלְקוֹרְאוֹת מַתְחִילוֹת.