אוצר המילים של השלום הוא קובץ המאמרים הרביעי של שולמית הראבן, והפעם על נושא אחד: צמיחתה של מציאות השלום.
המאמרים, שברובם פורסמו בעיתונות, כתיבתם מתחילה ב-1988, ומסתיימת ברצח ראש הממשלה. הם משמשים עדות חיה לתקופה ההיסטורית המתרחשת לעינינו.
ארבעת שערי הקובץ מסכמים תקופות-מפתחת בתהליך ובפולמוס סביבו. לאורך הדרך מפענחת הראבן את הצפנים של הציבור הדתי-ימני, ומצביעה על כפל הלשון שהוא נוקט, שאינו מובן לרוב הציבור החילוני. מתוך הבנת הלשון היא צופה את הקמת המחתרת היהודית לפני שזו נחשפה, ורואה מראש התנקשות בחותמי הסכמי אוסלו, את תפקידם של חלק מרבני יש"ע, ואת התנערותם מאחריות בדיעבד. הראבן מדווחת ממחנות הפליטים באינתיפאדה, מראיינת חיילים בעזה ובחברון, ומבלה תוך-כך בחברת מחבל. המגע הישיר עם המציאות בשטח יוצר השקפת עולם: השלום בלתי נמנע, ויש לו אוצר מילים משלו, שונה מן הלקסיקון הסטריאוטיפי בו השתמשנו שנות-דור.
שולמית הראבן נבחרה באחרונה על ידי השבועון הצרפתי "ל'אקספרס" לאחת ממאה הנשים המשפיעות בעולם. יצירתה תורגמה ל-14 שפות, וזכתה לביקורות נלהבות בעיתונות המובילה באירופה ובארצות הברית.
