אל מקום שהנחלים הולכים

מחבר: גדור עוזי 

הוצאה: כרמל

מספר קטלוגי: 249-50219

נושאים: סיפורת - מקור  

"איש זר יוצא מרכבו ליד בית אדום רעפים. הוא סוקר את מראה החצר בתנועות ראש איטיות, סבלניות. עיניו נעצרות על צמח זה ואחר. ליד הגדר שיחי לנטאנה הנאבקים על האור עם אוג חסר רחמים ובוגנוויליה שתלטנית. עץ פלפלון מתייבש בשולי מדשאה, שבוודאי אף היא ראתה ימים טובים יותר. ליד הקיר דולף ברז. האיש אומר לעצמו, קוקויו, זן דפוק, והעץ גוסס אולי מזקנה. נראה כאילו מתלבט לרגע אם לחזור למכונית ולהסתלק. אחר כך מתעשת וצועד אל הכניסה. כיוון שכבר טרח והגיע עד לכאן, ישלים את הביקור.

הדלת נפתחת בטרם הספיק להושיט יד לפעמון. אישה דקה מופיעה מולו ובחיוך מזמינה פנימה. מסבירה שראתה מחלון המטבח מכונית עוצרת ומיד זיהתה, עקבה אחרי ניסיונותיו להתחבר לנוף. הוא אומר שלא היה צורך להתאמץ, הכיר אישית כל עץ ושיח. אפילו את אלה החד שנתיים. גם אתה לא השתנית, רק אולי צבע הבלונד בשיער. צחוק, מפני שאפור לגמרי, המעט שעוד נשאר. סתם לצון באנאלי.

גבר ואישה קשישים עומדים ומביטים זה בפני זו."



"סיפורי עוזי גדור מעוררים עניין מיוחד במרקמם הלשוני האחר ובהכרעותיו התחביריות, היוצרים "סגנון" מרתק ומסקרן, שהוא מצד אחד מסמן את לשונו של העולה החדש, ומצד אחר חושף דרגת סטיליזאציה גבוהה בסביבה הלשונית של עולם מהגרים המיטלטל בין הכאן לשם."

מנימוקי ועדת פרס "הארץ" 1993



".... סוג של עברית חלופית ומפתיעה, הבאה מפי הדמויות עצמן וגובלת בזרם תודעה, או בקטעי –שיח מלאי יצרים בהתהוותם ההיולית."

גבריאל מוקד



"סיפורי עוזי גדור חזקים וקשים ונוגעים ללב ומפעימים מצד שימוש מיוחד מאוד שנעשה בהם בלשון"


עליזה ציגלר, פרוזה