אנחנו האקלים

ג'ונתן ספרן פויר מבקש לשכנע אותנו שכל אחד ואחת מאיתנו חייב לעשות משהו כדי להציל את כדור הארץ, למען הילדים והנכדים וכל הדורות שאחריהם.
לשם כך הוא מגייס בין היתר את סיפורה של סבתו, שהרגישה שהיא חייבת לעשות משהו כדי להציל את עצמה וברחה מהעיירה ערב בוא הנאצים, ואת התצלום של כדור הארץ, שצולם מן החלל ונראה כה שברירי ובודד ותלוי על לא כלום באפלה הגדולה - הבית היחיד והמיוחד שלנו.
הספר אנחנו האקלים אינו פונה למנהיגי העולם המתועש, לממשלות או לתאגידים, אלא לכל אדם שחי בארצות המנצלות בלא חשבון את משאבי כדור הארץ. ספרן פויר אינו נוקט גישה קיצונית. הוא אינו מטיף להתנזר מאכילת מוצרים מן החי, להפסיק לגמרי לטוס ולחדול לנסוע במכונית הפרטית. הוא בעיקר רוצה לגרום לנו להאמין במה שאומרים לנו מדענים ולעשות מעשה בטרם יהיה מאוחר מדי.