אנטי מחיקון. לבל יאבד. והרי אדם מבקש על האבידה רק לאחר שאבדה. ובכל זאת: מלים כיד. הרי גם העב היתה קטנה ככף יד איש.
ספר של שיבה. לנופי ילדות, נעורים. שיבה לנופים שלא נשתנו, ואינם. המסך מוסט מעט ומאחוריו לא נגלה דבר שלא היה, ואבד.
ושירים על סגירת חלון ותריס ופתיחתם, והחשיבות שבכך. דווקא בימי מלחמה. ושירים בימי מלחמה ותקוות חוט השני.
במחברת ישנה מצאתי כתוב: עד שחזרת, אמרה האשה, כבר לא היה למה לחזור. אולי כבר לא היה כדאי לחזור. מדוע התמהמהת כל כך הרבה זמן?
במקום להשיב, הביט האיש סביבו. הכל היה מוכר: המורד, האניות, חורשת האורנים, מראה הפיסגה הרחוקה. ואז הבין פתאום - והכאב היה חד ופולח - שאיש בעצם לא פנה אליו בדבריו.
אזל