הייתי שקועה בכתיבה כאשר צלצל הטלפון. הרמתי את השפופרת. מן העבר השני עלה קול זר לי, נרגש משהו.
``הייתי רוצה להפגש איתך``, אמרה לי הדוברת לאחר שהציגה את עצמה.
``בסדר`` עניתי, ``נוכל להפגש``.
``האם תוכלי לבוא אלי? היסס קולה במקצת. ``אני... איני קלת תנועה ביותר...``
עוד באותו שבוע נפגשנו בביתה. היתה זו פגישה שפתחה לי פתח לעולם אחר שלא היה ידוע לי עד כה, עולמם של הנאבקים עם גורלם.
באותו יום ובימים שלאחריו הקשבתי הרבה, קראתי, ראיתי, ניסיתי להבין, ואז כתבתי את הספר הזה.
זהו סיפור שרוב הדמויות והאירועים בו הם פרי דמיוני אך הוא מבוסס על מציאות ואמת.