בספר זה מנסה אילן גור-זאב לשחזר את ההסטוריה של הפילוסופיה הפסימיסטית בעידן המודרני משופנהאואר וניטשה ועד לאדורנו ולדרירה. תשומת לב מיוחדת מוקדשת להוגי אסכולות פרנקפורט, ובמיוחד לוולטר בנימין, לתאודור אדורנו, למקס הורקהיימר ולהרברט מרקוזה. הגותם מוצגת בהרחבה בקונטקסט ההיסטורי והפילוסופי שלה. מתוך מחקר טקסטים ארכיוניים שטרם פורסמו ומתוך כתביהם הידועים של פילוסופים אלה מגיע המחבר למסקנה, כי אין להבין את הגותם אלא אל רקע ההיסטוריה של הפסימיזם. הגותם מוצגת כתאולוגיה יהודית נגטיבית וכמאמץ להציל את האוטופיזם (השלילי) מתוך הפסימיזם. לדעת המחבר יצירה זו הרת משמעות היא לדין וחשבון שאנו חייבים לעצמנו כיהודים וכבני אדם. הפסימזם האוטופיסטי של המחבר מבקר את הנאורות אך מחייב אותה, ומעלה את ``הסירוב הגדול`` כנגד המציאות כעמדה תאורטית רלוונטית וכדרך של מאבק אזרחי קונקרטי.
ד``ר אילן גור-זאב הוא מרצה לפילוסופיה בחוג לחינוך של אוניברסיטת חיפה, מעורכי כתב העת מטארופה. הוא כותב בכתבי עת מקצועיים על הנושאים פילוסופיים מסורתיים ומנסה להציג את הרלוונטיות של הפילוסופיה במסגרת עיוניו בנושאים יום-יומיים מגוונים.
אזל