המסה המובאת בספר זה מציגה מבט היסטורי על תולדותיה של האפוקליפסה ביהדות ובנצרות במשך יותר מאלפיים שנה. זהו הרקע להבנת הדחפים האפוקליפטיים המאפיינים את הדורות האחרונים, ולנסיון לצפות את העתיד להתרחש בתחום זה במאה הבאה. חזיונות אחרית הימים בדתות הגדולות יונקים את השראתם מן התפישה ההיסטורית המוצגת בספר בראשית, לפיה חץ הזמן מוביל במישרין מן הראשית אל האחרית. החיבור ביניהן מבטא את התוכנית האלוהית של הבריאה. תפישה זו מאפשרת חלוקת ההיסטוריה לפרקי זמן קצובים ומנומקים, מעין ``ששת אלפים שנה קיים העולם, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח``, והתפתחותן של ספקולציות מפורטות לגבי העתיד להתרחש בפרקי הזמן הבאים. הדבר המאפיין ביותר את השנים האחרונות הוא התמוטטותה של האמונה בחץ הזמן ההיסטורי. ללא תפישה תכליתית של ההיסטוריה, לא תיתכן עוד אפוקליפסה מן הסוגים המסורתיים.
פרופ` יוסף דן מופקד על הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מחברם של עשרות ספרים בתחומי המחשבה הדתית, מיסטיקה, קבלה, חסידות ומשיחיות, ביניהם: על הקדושה (הוצאת מאגנס, תשנ``ז), המשיחיות היהודית המודרנית (האוניברסיטה המשודרת, תשנ``ט), וארבעה כרכים של מחקריו (הוצאת ארונסון בארה``ב, 1999). פרופ` דן הוא חתן פרס ישראל במחשבת ישראל לשנת תשנ``ו.
אזל