כשההורים של דפנה מכריזים על מעבר לקיבוץ, הם בטוחים שזה הצעד הטוב ביותר. למה לא, בעצם? הרי דפנה היא ילדה חברותית ואהובה, וכולם יודעים שקיבוץ הוא "גן עדן לילדים"! אבל כשדפנה פוגשת את חבריה החדשים לכיתה, היא מגלה שהמציאות שונה מאוד ממה שהובטח לה. כי כשלא מכירים אף אחד, ומלכת הכיתה הופכת לאויבת, גם לילדה מקסימה כמו דפנה אין הרבה סיכויים להשתלב.
ואולי בעצם עדיף בכלל להיות לא מקובל?
סיפור רגיש ומרתק על אלימות חברתית, על הקושי לקבל את החדש והאחר ועל הרצון להרגיש שייך.
דשים
"כל מה ששונה וחדש מאיים על ילדים, ולא רק על ילדים - על בני אדם בכלל - ולכן הם מציקים, מפַּחד. אבל זה לא חשוב. מה שחשוב זה מי את, ואת ילדה חזקה וחכמה. אל תשחקי לפי כללי המשחק שלהם, אל תברחי, אל תוותרי."