כֻּלָּנוּ זוֹכְרִים אֶת אוֹתָם מוֹרִים נִפְלָאִים שֶׁהִתְמַזֵּל מַזָּלֵנוּ לִלְמֹד אֶצְלָם;
אֶת הָאֲנָשִׁים הַמְּיֻחָדִים שֶׁעוֹרְרוּ בָּנוּ הַשְׁרָאָה, שֶׁהִשְׁפִּיעוּ עָלֵינוּ, שֶׁתָּמְכוּ בָּנוּ וְעוֹדְדוּ אוֹתָנוּ. שֶׁהִתְווּ בְּפָנֵינוּ דֶּרֶךְ.
בֵּין אִם הָיוּ אֵלֶּה מְחַנְּכִים, מַדְרִיכִים, מְאַמְּנִים, מְפַקְּדִים אוֹ מוֹרִים רוּחָנִיִּים,
סֵפֶר זֶה נוֹעַד לְהַכִּיר לָהֶם תּוֹדָה עַל הָעוֹלָמוֹת שֶׁפָּתְחוּ לְפָנֵינוּ וְעַל הַתְּמוּרוֹת שֶׁחוֹלְלוּ בְּחַיֵּינוּ.
מִי שֶׁהָיוּ לוֹ מוֹרוֹת וּמוֹרִים כָּאֵלֶּה יוֹדֵעַ.