מלכתחילה סבלו הניתוחים הקוסמטיים מעוינות אמיתית, כי להתערבות הניתוחית הייתה רק מטרה אסתטית ולא לצורך ריפוי. גספר טליאקוצי (1545–1599), אחד ממייסדי הכירורגיה הפלסטית הנחשב גם לאבי ניתוחי האף, הציג את המושג: ריפוי באמצעות סכין, לא רק עבור אלה שסבלו פיזית, אלא גם עבור אלה שסבלו באופן "פסיכולוגי" מטראומה בפנים. פיתוח טכניקות רפואיות מציע כיום תיקון של היבטים מסוימים, או הצערת הפנים, תוך פחות משלושים דקות, ולפעמים גם ללא התערבות ניתוחית. ד"ר מאיר ויצמן, מומחה להצערת הפנים, מצעיד אותנו על פני דרך עבודתה של הרפואה האסתטית על העור. הוא מתאר את השלבים השונים שעובר/ת המטופל/ת מהייעוץ הראשוני ועד ליום, בהא הידיעה, של ההתערבות. מטרתו של ספר זה היא, מעל הכול, להציג את המושגים העיקריים של מומחיות זו, הודות למושגים פילוסטיים, פסיכולגיים, אנטומיים וטכניים. להבין את ההיגיון של הזדקנות הפנים ושל האסטרטגיות האפשריות להאטת התהליך, להכיר את המגבלות, לדעת להפנות לפן הניתוחי בזמן הנכון לטובת הפנים ולטובתו של האדם, מעניקים סיפוק רב למבצע ולמטופל/ת שלו.