על הטרילוגיה:
כששולחים אותך לדרקון את צריכה קודם כל להרוג אותו, לפני שהוא יהרוג אותך. ונניח שהצלחת כנגד כל הסיכויים, עכשיו מגיע החלק הקשה באמת: לחזור לחֶברה ששלחה אותך אל מותך, להשתחרר מתפקיד הקורבן, להשיג שליטה בגורלך, מקום משלך בעולם. זהו סיפור פנטסטי כביכול ובעצם ריאליסטי עד העצם, על ילדות שמסרבות להרפות את אחיזתן מעולם שמתעקש לנער אותן מעליו.
על ספר המשאלות:
מרתה גברה על הדרקון, ועכשיו היא יוצאת לסיבוב הופעות ויורקת אש מתוך פיו כאילו היה חי. היא כוכבת, אבל מתחת לקול התשואות שמועה עיקשת מסרבת לגווע: דם דרקוני זורם בעורקיה. ומה אם זה נכון? לפעמים גם היא אינה בטוחה איפה היא נגמרת והדרקון מתחיל. אמל עושה ככל שביכולתה להקל את סיוטיה, אך מחיר נאמנותה למרתה הולך ומאמיר. ונועה? דומה שמשאלתה התגשמה, אז למה היא שוב מחפשת את הדרך לעיר האושר?