בחמש ההרצאות המובאות בספר זה חנכה אינגבורג בכמן, בסמסטר החורף 1959-1960, את הקתדרה החדשה לפואטיקה באוניברסיטה של פרנפורט ע"נ מיין. הנושאים שבחרה להתמקד בהם הם: שאלות ושאלות מדומות; על שירים; האני הכותב; להתהלך עם שמות; ספרות כאוטופיה.
בכמן ראתה בתפקיד שקיבלה עליה אתגר אמיתי: הצורך להבהיר לעצמה ולאחרים, מהן אותן "בעיות" המחייבות דיון ולהגדיר את עמדותיה ביחס אליהן.
את רעיונותיה התוותה בדרכה שלה, דרכה של משוררת, בלי משנה סדורה, אבל עם הנחות-יסוד המבליטות את דמותה הרוחנית של הדוברת: את יושרה האינטלקטואלי, את העצמה שבה היא כואבת על חוליי הזמן, את רתיעתה מפני פסיקותיו של מדע הספרות ואת אי פשרנותה בהצבתם של תכנים ספרותיים על בסיס קיומי ומוסרי.
אזל