"ומכתבייך, האם ישרדו את הפורענות? האם יינצלו מן האש שתאכל את מלכות צרפת? אני רוצה להאמין שכן. שמישהו בעולם החדש ההוא ימצא אותם, ויקרא עלינו. [...] הרי גם כשאיש לא יזכור עוד מי היו המרקיזה דה סוויניה והרוזנת דה גריניאן, אמהות עוד תאהבנה עד טירוף את בנותיהן, ואלה תשבנה להן קרירות לנצח".
את ההתכתבויות המפורסמות ביותר בהיסטוריה הצרפתית שימשה השראה לרומן המיוחד במינו שלפנינו: המכתבים שכתבה מדאם דה סוויניה, אצילה זוהרת ומבריקה מן המאה השבע-עשרה, לבתה האהובה.
1696: מדאם דה סוויניה מתה בגיל שבעים, בעת שהיא נמצאת בפרובנס בביקור אצל בתה. בנה ממהר לשם מן הקצה השני של צרפת ומגלה את מה שלא היה אמור לראות לעולם: את מאות המכתבים שכתבה אמו לאחותו במשך עשרים וחמש השנים שחלפו, מכתבים של אהבה נואשת ונכזבת, של תשוקה וגעגועים.
גיבוריהם של המכתבים קוראים בהם, מגלים מחדש את עברם וגם מתעמתים ביניהם: הבן, שנאלץ להסתפק כל חייו במקום השני; אחותו, שכורעת תחת נטל האהבה האובססיבית של אמה; ובעלה, שמוצא את עצמו לכוד בין רגשות שאינו מבין.
דרמה משפחתית, שאף שהתרחשה בעבר רחוק כל-כך, היא קרובה ומוכרת ומעלה שאלות נוקבות על יחסי אם ובת, אם ובן.
ניר רצ'קובסקי מצליח לשלב בין מכתבים בני מאות שנים, שמתורגמים כאן לראשונה לעברית, ובין כתיבה עכשווית ומרתקת. בכישרון מופלא הוא מקים לתחייה את הדמויות והרגשות, ויחד איתם את תקופתו של לואי הארבעה-עשר, על ארמונותיה, מלחמותיה, תככיה וגבירותיה, מנשות-רוח אנינות ועד קורטיזאנות ידועות לשמצה.
