אמא ואבא מכירים אותי. הם יודעים שאני אוהבת להתעורר לאט ובהדרגה. לכן, הם לא ניערו אותי, לא בישרו לי שהמצב הכלכלי השתנה ולא נופפו מולי בשלטים המכריזים שהמיתון כבר כאן. אבל אני, כסוף-סוף התעוררתי אל המציאות, שפשפתי את העיניים כלא מאמינה. איך נרדמתי? למה התחבאתי בתוך בועה? למה חשבתי שזה העסק של הגדולים ושאני לא יכולה לעשות משהו כדי לתרום משפחה? ברור שדפנה, אחותי הגדולה, הקדימה אותי. והיא ושתי חברותיה מצאו דרך להקטנת החשבון של הטלפון הנייד, אבל החלטתי שבמקום לשרוף מרץ בתחרות עדיף להשקיע אותו בפעילות. אז אל תפריעו לי בין שתים לחמש אחר הצהריים. אני עובדת. מה זאת אומרת במה? תקראו!
סמדר שיר-סידי כתבה ספרים רבים לבני נוער ולילדים. בהוצאת "ידיעות אחרונות" ראו אור: העשירי, רוני פוני, חולה חופש, ילדי אא"א, כחול ולבן ועוד.