בקיץ 1991 יצא צור שיזף לחצות את אסיה מאיסטנבול
לבייג'ינג על דרכי המשי.
את הדרך מטיבליסי ועד הגבול הסיני עשה עם מלך ג'ורג'יה,
לאדו בגרטאיוני ב"לאדה" חבוטה וצולעת, בה נהג האביר זאזא
ציצישווילי, ארכיטקט, הרפתקן ואיש המושיט את ידיו לשמים כדי
לקטוף כסף חולף המלך נסע על דרכי החשיש האסיניות על מנת
לאסוף צמחי וזרעי קנבוס אינדיקה לגן הבוטני המלכותי בדושטי.
צור שיזף יצא לראות את דרכי המשי. לבקר בטיביליסי של וכטאנג
גוראסלי - בעל ראש הזאב, בסמרקנד של טימורלנג - הצולע,
בטקסילה בעקבות אלכסנדר מוקדון, בשיאן של הקיסר והאני וו-די
ובביג'ינג של קובלאי חאן, קיסרו של מרקו פולו. באקו, בוכרה,
טאשקנט, דושנבה ואוש. סין וההורים השמימיים, פקיסטן ודרך
הקרקורם בתפר שבין פמיר והינדו כוש. ושוב סין, לקשגר האגדית
ולטורפן, נאות המדבר של דרך המשי, ומשם למחוז גנסו לדון
הואנג - הלפיד הבוער שבקצה החומה הגדולה, לשיאן, לעיר
האסורה בביינג'ינג ולג'ונקות בהונג קונג.
המסע מחבר עבר והווה, דמיון והרפתקה, מפליג במעבורת בים
הכספי, מטלטל במשאית סינית החוצה את פמיר, מתנדנד ברכבת
איטית הנוסעת למעבר חיבאר ובאוטובוס צפוף המתגלגל לדרה,
עיירה על הגבול באפגני שבה מייצרים נשק ברחוב ושקיות חשיש
מתגלגלות על הרצפה. דרך המשי.
אזל