בתקופת השואה, במלחמת העולם השנייה, הסתתרו בהולנד כ25,000 -
יהודים מפני הכובש הגרמני. הורים רבים נאלצו למסור את ילדיהם לזרים
עד לסיום המלחמה, על מנת להצילם.
כיצד הרגישו ילדים כאשר ילד נוסף, מסתתר יהודי, זר, נכנס לביתם
ולמשפחתם? איך התפתח הקשר בין הילדים הביולוגיים לבין ילדי מסתור
אלה - בזמן המלחמה ולאחריה? שאלות אלה הוצגו ל51 - נשאלים.
המחברת שואלת את עצמה האם הזמן לא צבע את הזכרונות בצבע ורוד.
אי לכך היא ראיינה, בנוסף, מספר ילדים ביולוגיים מתקופתנו אנו, אשר
בביתם שהו ילדי אומנה. מההשוואה בין שתי התקופות היא מסיקה
מסקנות מעוררות עניין.
מחקר מועט עד מאד נעשה בנושא ה"אחים" במשפחות אומנה.
בראיונות ובסיפורים המיוחדים, מושגי המפתח שעולים הם אהבה ויכולת
התקשרות. התנהגויות חברתיות מקובלות משחקות תפקיד חשוב בזרימה
של רגשות חיוביים ואחרים. כמו - כן מאיר ספר זה היבט חדש ביחס
להסתתרות הילדים היהודים בזמן השואה.
ד"ר בלומה אוורס - עמדין פרסמה עד כה ארבעה ספרים העוסקים בילדים
המוסתרים בתקופת השואה: על ילדי המסתור ("להיות מוסתרים, עבר
שנחתם?"), על הוריהם ("חיים פגומים") ועל ההורים הלא - יהודים
המסתירים ("ילדים מושאלים"); ועתה גם על ה"אחים" במשפחות
המסתור ובמשפחות האומנה: "הורים בהשאלה".
אזל