החוליה: סיפורים

מחבר: הראבן שולמית 

הוצאה: זמורה

מספר קטלוגי: 3-14239

נושאים: כללי   קובצי סיפורים  

תאריך יציאה: 2018

מספר עמודים: 221

החוליה ראה אור לראשונה
ב־1986 תחת שם העט טל יערי
״שלושים ושלוש שנים חלפו מאז ראה אור החוליה וחמש־עשרה שנים מאז הלכה שולמית הראבן לעולמה. מהדורה זו של קובץ סיפורי המוסד שלה נושאת לראשונה על כריכתה את שמה.
כעת היא זוכה גם לעיבוד קולנועי ליצירתה, המבוסס על הסיפור הפותח את הקובץ הזה. הראבן לא חששה מפני דחיקת רגליה של הספרות על ידי המדיום הוויזואלי. ׳אם יש מי שחושש שהקריאה בספרים תיעלם מפני הטלוויזיה והווידאו ושאר האמצעים החזותיים׳, היא כותבת, ׳יש לשער שחששוֹ חשש שווא׳. לאורך כל חיי יצירתה המשיכה הראבן לעמול על המשימה שלא תסתיים לעולם, כתיבה שבה ׳כל משפט... פשוט לא יכול היה להיאמר אחרת׳. במובן זה, החוליה הוא ספר ׳הראבני׳ במובהק, גדוש בצמצום, עולה על גדותיו בלשון ההמעטה המפורסמת שלה, נקי וצלול עד כדי כך שניתן לראות בו הרחק, מטה ופנימה, אל תוך מעמקיו ורבדיו. הוא רק תיק אחד עלום בביבליוגרפיה העזה שלה, אך פענוחו יכול להפגיש אותנו שוב עם כוחה הספרותי ועוצמתה המרוסנת, והפעם ללא מסכות וללא חציצה.״
מתוך אחרית הדבר מאת נועה מנהיים

שולמית הראבן (2003-1930), סופרת, מתרגמת, עורכת ומסאית ישראלית. נולדה בוורשה כבת למשפחה ציונית, עלתה לארץ ישראל עם הוריה בשנת 1940 והתחנכה בירושלים. בת 17 הצטרפה לארגון "ההגנה" ושירתה כחובשת קרבית במלחמת העצמאות במסגרת הקרבות על ירושלים. נמנתה עם מקימי גלי צה"ל, ופתחה את שידורי התחנה ב-1950. הייתה כתבת צבאית במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים.
היתה האישה הראשונה שהתקבלה כחברה באקדמיה ללשון העברית וכיהנה בתפקידה כאחת־עשרה שנים.
בשנת 1995 הגדיר אותה השבועון הצרפתי ל'אקספרס 'סופרת של שלום', ומנה אותה ברשימת מאה הנשים המניעות את העולם.
לה ולבעלה, אלוף הראבן ז״ל, בן ובת:
איתי הראבן והסופרת גיל הראבן.
ירושלים דורסנית (1962): שירים
בחודש האחרון (1966): סיפורים קצרים
מקומות נפרדים (1969): שירים
רשות נתונה (1970): סיפורים קצרים
עיר ימים רבים (1972): רומן היסטורי
אני אוהב להריח (1976): שירי ילדים
בדידות (1980): סיפורים קצרים
תסמונת דולסינאה (1981): מסות
החוליה (1986): סיפורים קצרים תחת
שם העט ״טל יערי״
משיח או כנסת (1987): מסות ומאמרים
עיוורים בעזה (1991): מסות
אוצר המילים של השלום (1996): מסות
הבלון שהלך למקום אחר (1994):
ספר פעוטות
מה אני אשם שאני גדול? (1999):
ספר ילדים
ימים רבים, אוטוביוגרפיה (2001)
צימאון, שלישיית המדבר (2009, הוצאה מחודשת): טרילוגיה תנכית