הַחַיִּים שׁוֹהִים עָלַי –
טִפּוֹת יַיִן מָתוֹק.
אֲנִי רָצָה בְּתוֹכָם רְטֻבָּה
עַד לְשַׁד עַצְמוֹתַי –
שִׂמְלָה לְבָנָה שֶׁלֹּא מִהֲרוּ לֶאֱסֹף;
הַחַיִּים בָּאִים עָלַי בְּרִבּוֹאוֹת שִׁבְרֵיהֶם,
בִּפְרָטֵי מַמָּשׁוּתָם, בְּזוּטוֹת,
טִפּוֹת גֶּשֶׁם פִּתְאוֹמִיּוֹת נִפְלָאוֹת,
קוֹצִים אֲרֻכִּים אֲרֻכִּים.
מִי שׁוֹמֵעַ אֶת צְרִיחַת הַתּוֹדָעָה
שֶׁרָצָה בְּגֶשֶׁם הַיַּיִן הַשְּׁקֵדִי
בִּנְשִׁימָה אוֹזֶלֶת מִשִּׂמְחָה
בְּקִצְבָּה טוֹרֶפֶת מִתְקָרֶבֶת
לַסּוֹף
הַסּוֹף שֶׁאֵינֶנּוּ.