היקום על פי הפיסיקה המודרנית/יורם קירש

היקום על פי הפיסיקה המודרנית הוא ספר מדע פופולרי בתחום הפיסיקה. הספר כתוב בשפה קריאה ומובנת לכל ומיועד לקוראים חסרי ידע קודם בפיסיקה ובמתמטיקה. עם זאת, הקורא יוכל להבין בעזרתו את הרעיונות העמוקים ביותר של הפיסיקה ולהכיר מושגים מודרניים כגון: כאוס, תורת המיתרים, חורים שחורים ואנרגיה אפלה.

במרכז הספר מתוארת מהפכת הפיסיקה המודרנית שהתחוללה בתחילת המאה העשרים, דווקא כאשר הפיסיקאים היו בטוחים כי כל השאלות החשובות בתחום הפיסיקה נפתרו וכמעט לא נותר דבר לחקור אותו. לדעתם נשארו רק כמה שאלות שוליות שעדיין ציפו לתשובה וגם הן ייפתרו במהרה. והנה דווקא מאותן שאלות שוליות לכאורה יצאה הפיסיקה החדשה וחוללה את אחת המהפכות הגדולות ביותר בתולדות המדע. מאז נוהגים לחלק את הפיסיקה לפיסיקה קלסית ולפיסיקה מודרנית. הפיסיקה הקלסית כוללת את התיאוריות שפותחו לפני סוף המאה ה-19 כמו המכניקה הניוטונית ותורת החשמל. הפיסיקה המודרנית כוללת את תורת היחסות ותורת הקוונטים שנוסחו בתחילת המאה העשרים, וכמה תיאוריות שהתפתחו במחצית השנייה של המאה העשרים, כגון אלקטרודינמיקה קוונטית, ותורת המיתרים.

תיאוריות הפיסיקה המודרנית חוללו מהפכה לא רק בפיסיקה. הן שינו גם את החשיבה המדעית, הפכו את מושגינו על-אודות היקום, והביאו לעיון מחדש בבעיות פילוסופיות עתיקות יומין. הספר היקום על פי הפיסיקה המודרנית מתאר את המהפכה האדירה הזאת על כל צדדיה. חלקו הראשון עוסק בהתפתחות הפיסיקה הקלסית ובהצלחותיה. החלק השני דן בתורת היחסות והחלק השלישי בתורת הקוונטים. החלק הרביעי סוקר את תיאוריית החלקיקים היסודיים ואת תורת השדות הקוונטית והחלק החמישי עוסק באסטרופיסיקה – הפיסיקה של היווצרות היקום והתפתחותו. הספר דן גם בשאלות פילוסופיות. למשל, האם יש גבול להתקדמות המדע או שזה תהליך שאין לו סוף? האם, על פי הפיסיקה, יש לאדם רצון חופשי? וכיצד מתיישבת הסתירה בין דת למדע?

פרופסור יורם קירש הוא ראש קבוצת הפיסיקה באוניברסיטה הפתוחה. פרסם מאמרים וספרים בפיסיקה, בהוראת המדעים ובפילוסופיה של המדע, וכן במדע פופולרי. הספר ציידי החלקיקים שכתב עם הפרופסור יובל נאמן יצא לאור ב-1981 בהוצאת מסדה, תורגם לאנגלית ולשפות נוספות, זכה לכמה וכמה מהדורות והפך לקלסיקה בתחום המדע הפופלרי.

תצלום העטיפה: צילום שבוצע ב-4 בפברואר 1999 מטלסקופ החלל "האבל", ובו נראות שאריות הסופרנובה שנצפתה ב-23 בפברואר 1987 בגלקסיית הענן המגלני הגדול. (AFP)