הלכתי על האדמה כמו שהולכים על פני המים

מחבר: נטע ישראל 

הוצאה: כרמל ישראל

מספר קטלוגי: 249-50258

נושאים: כללי   שירה  

תאריך יציאה: 2015

מִבַּעַד לַחַלּוֹן שֶׁלָּךְ, עֵץ הַצֶּאֱלוֹן

בַּבֹּקֶר, מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּשֶׁא הַגָּדוֹל

יַחֲלִיף תְּנוּחוֹת עִם גַּג הָרְעָפִים שֶׁל בֵּית הַסַּבְתּוֹת.

בּוֹעֵר הַצֶּאֱלוֹן מֵעַל לְבֵית הַסַּבְתּוֹת הַיָּשָׁן.

וּמָה נַצִּיל מִן הַדְּלֵקָה:

כַּמָּה פְּסוּקֵי אַהֲבָה, שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ

לְחִישׁוֹת חַלּוֹן לֵילִי,

רִשּׁוּם בּוֹדֵד שֶׁל תָּוֵי גּוּפֵךְ מְרַצְּדִים עַל קִיר

וְדַי.

עָנָן קֵיצִי, לָבָן, יַחֲלֹף מֵעַל, וְיִתְאַדֶּה.


המשורר שט באוטובוס אל המאה ה-21, הזוהרת.
גלמוד כמעט, בין הדוגמניות וסופרי הסתם והברלינאות והמגיה
השחורה והשבתאים למינם. ורק הצלילים המתוקים ששמע עוד
בבטן אמו, המשורר, מחיים אותו, מפעימים. האותיות המתוקות
האלה ששמע בבטן אמו, התקוה הפנימית.