הספר המלחמה להפסקת ההתשה עוסק בקבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית במלחמת ההתשה בחזית המצרית. מצרים יזמה את המלחמה כדי ללחוץ על ישראל לסגת משטחים שכבשה במלחמת ששת הימים - בלא להכיר בה, לחתום עימה על הסכם שלום או לנהל איתה משא ומתן. ישראל, מצידה, נקטה צעדים שנועדו לאלץ את מצרים להפסיק את מלחמת ההתשה בלא שיהיה עליה לסגת משטחים שכבשה במלחמה. המלחמה נוהלה בצילה של מעורבות בין–לאומית, שהתבטאה בניסיונות של ארבע המעצמות, ובראשן ארצות–הברית, להביא את הצדדים להסכמים מזה, ובסיוע צבאי של ברית–המועצות למצרים בהתמודדותה עם האמצעים שנקט צה“ל, כדי לאפשר לה להמשיך במלחמה מזה. המלחמה הסלימה בהדרגה, עד כדי מעורבות פיזית של ברית–המועצות והפלת מטוסים מוטסים בידי טייסים סובייטיים על ידי טייסי חיל האוויר של צה“ל. היא הסתיימה - באוגוסט 1970 -
כאשר שני הצדדים חשו עצמם מותשים. בספר מתוארים הדיונים שנוהלו בצמרת המדינית–צבאית של ישראל במהלך התקופה, ונחשפים השיקולים שהנחו את מקבלי ההחלטות - בדרג המדיני ובדרג הצבאי. הספר יוצא לאור מטעמה של המחלקה להיסטוריה בצה“ל ונסמך על מסמכים ראשוניים, ובהם סטנוגרמות ורשימות מלשכת שר הביטחון ומלשכת הרמטכ“ל.
אזל