התפתחותו המהירה ביותר של המדע הבדיוני חלה פחות או יותר במקביל למלחמה הקרה, ואכן רוחה של המלחמה הקרה שורה על חלק ניכר מיצירות המדע הבדיוני המשמעותיות שנכתבו ברבע השלישי של המאה העשרים. זה נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר בז‘אנרים הפוליטיים יותר שבתוך המדע הבדיוני, ובייחוד בספרות הפוסט-אפוקליפטית.
אחת מהיצירות הבולטות ביותר בז‘אנר הפוסט-אפוקליפטי, אם לא החשובה שבהן, היא ”הימנון ללייבוביץ“ מאת וולטר מ‘ מילר – יצירה כבדת ראש ומהורהרת המספרת על המתרחש בעולם בין שתי שואות אטומיות – זו שגרמה הציוויליזציה המוכרת לנו, וזו שתגרום התרבות אשר תקום מחורבות תרבותנו שלנו. יצירה זו יצאה עכשיו בהוצאת אודיסיאה במהדורה מחודשת, אחרי שנים רבות שבהן נעדרה מהמדפים, ועל כך יש לברך. במוקד העלילה עומד מסדר הנזירים על שם הקדוש לייבוביץ‘, טכנאי יהודי ששרד את המלחמה האטומית, הצטרף בסופה כפליט למנזר אלברטיאני, התנצר והקים כעבור זמן מה מסדר משל עצמו, אשר נועד להביא לשימור שרידי הידע האנושי אחרי השואה. בשלושה שערים בעלי שמות תנ“כיים, הספר מלווה את המסדר במשך שלוש תקופות שונות: ”יהי אדם“ – תקופת שיקום האנושות בימי הביניים שאחרי האסון; ”יהי אור“ – הרנסנס שבתום ימי הביניים ותחילת שיקום הציוויליזציה; ו-“יעשה רצונך“ – שיא התפתחות התרבות והמדע המחודשים, רגע לפני הנפילה הבאה. תוך כדי כך, מילר משלב רעיונות פוליטיים, הגותיים ותיאולוגיים, ויוצר יצירה רבת רבדים ומרתקת.
אזל