הנמרצ'יק שניגב חומוס

אַבָּא‭ ‬נָמֵר‭ ‬אָסַף‭ ‬מֵהַגַּן גּוּר‭ ‬נְמֵרִים‭, ‬נָמֵרְצִ‭’‬יק‭ ‬קְטַנְטַן‭.‬ ‭”‬אֵיךְ‭ ‬הָיָה‭?” ‬הָאַבָּא‭ ‬שָׁאַל‭.‬ ‭”‬סְתָם‭”, ‬עָנָה‭ ‬הַנָּמֵרְצִ‭’‬יק‭, ‬‮”‬לֹא‭ ‬שָׁוֶה‭ ‬פֹּה‭ ‬בִּכְלָל‭”.‬ ‭”‬בֶּאֱמֶת‭?” ‬הִתְפַּלֵּא‭ ‬לוֹ‭ ‬אַבָּא‭ ‬נָמֵר‭,‬ ‭”‬מָה‭ ‬לֹא‭ ‬שָׁוֶה‭? ‬בּוֹא‭ ‬תְּסַפֵּר‭,‬ מִישֶׁהוּ‭ ‬עָשָׂה‭ ‬לְךָ‭ ‬מַשֶּׁהוּ‭ ‬רַע‭?‬ אֲנִי‭ ‬רוֹצֶה‭ ‬לְהָבִין‭, ‬נוּ‭, ‬סַפֵּר‭ ‬מָה‭ ‬קָרָה‭”.‬