דף הבית > הסיפורת העברית ה’ / גרשון שקד
ספר זה הוא נסיון לעקוב אחרי הסיפורת העברית במאה השנים האחרונות (1980-1880). המחבר מתאר הן את הרצף והן את התמורות הפנימיות שחלו בה מדור לדור ומקבוצה לקבוצה, וחושף את הגורמים החיצוניים, החברתיים והתרבותיים, שהטביעו את חותמם על נושאיה, תבניותיה, דמויותיה וסגנונה. ההתבוננות היא כפולה - בת זמנה ובת זמננו.
המרחק והזמן נתנו בידי החוקר כלי הבחנה שאפשר לו לעמוד על ערכן של היצירות במפה הכללית של הספרות העברית, ערך שלעתים הוא שונה מזה שניתן להן בזמנן ובמקומן - לאמור: דרך הפירוש אינה חופפת בהכרח את דרך הפירוש של ימים עברו. לא זו בלבד ש``קהלים`` שונים קולטים אותה יצירה בצורות שונות, אלא דומה שהקליטה המאוחרת משוחררת הרבה יותר משיקולים חוץ-אסתטיים בני זמנם, שלגביהם היוו היצירות השונות מעין ``מסר`` חברתי. לפנינו נסיון מעמיק ומקיף להתחקות אחר התפתחותה של סיפורת הירואית.
הכרך הנוכחי הוא האחרון בסדרה המבקשת להקיף את היצירה העברית בתקופה האמורה, והוא דן בשורה ארוכה של סופרים שרובם החלו לפרסם מראשית שנות השישים ואילך. בהמשך למבוא, הבא להציג תמונה רב פנית של הדור, מוקדשים פרקים מפורטים לסופרים המרכזיים של התקופה, החל במי שמכונים ע``י המחבר ``המאחרים לפרוח`` (כגון בנימין תמוז ודוד שחר), דרך עוז, יהושע, כהנא-כרמון ובני דורם וכלה ביעקב שבתאי, בן-נר וצלקה.
הסדרה כולה היא נכס שאין ערוך לו לשוחר הספרות, לסטודנט, למורה ולתלמיד - ותרומה חשובה ביותר לחקר הספרות העברית בדורות האחרונים.
אזל
לקוחות שרכשו את המוצר הזה, רכשו גם את המוצרים הבאים:
