"הערים שלך אינן קיימות. אולי אף לא היו בנמצא מעולם. ודאי כי שוב לא תהיינה קיימות לעולם." כך
מעיר קובלאי - חאן למרקו פולו, המתאר באוזניו "ערים סמויות מעין". הקורא שרוי באווירה קסומה של
אגדות אולם עד מהרה הוא מוצא עצמו תקוע בג'ונגל של אספלט ובטון, בכרך של ימינו - אנו. בסבך הזה
קיים נתיב אפשרי אחד בלבד: הוא הנתיב המוביל למסע תוך פקעת היחסים שבין הערים כמקומות - ישוב
לבין בני - האדם היושבים בהן, ולתוך פקעת התשוקות והחרדות המלווה אותנו תמיד. הוא מספר על ערים
אשר להן שמות של נשים, ערים קיימות - לא - קיימות אבל קיימות - מאוד בתוכנו. רבות כאן השאלות מן
התשובות, והפירושים יכולים לנוע לכיוונים שונים. ספר פיוטי וחכם.
אזל