הפטריוטים

מחבר: קרסיקוב סאנה 

הוצאה: מחברות לספרות

מספר קטלוגי: 2-70292

נושאים: כללי   סיפורת - מתורגמת  

תאריך יציאה: 2017

מספר עמודים: 592

הפטריוטים הוא רומן ביכורים סוחף על אידיאליזם, בגידה וסודות משפחתיים, שעלילתו מתפרשת על פני שלושה דורות, מברוקלין של שנות השלושים אל רוסיה הסובייטית אל אמריקה שלאחר המלחמה הקרה. מסופר במיומנות יוצאת דופן ושזור בתובנות מבריקות. הוא בד בבד סיפור על אם ובנה ועל שתי ארצות האחוזות בריקוד דיאלקטי; סיפור אהבה וסיפור ריגול; אֶפּוֹס כביר בסגנון הישן, וגם רומן רעיונות בן זמננו.

"יצירת מופת, 'ד"ר ז'יוואגו' של זמננו. הרומן מעוגן בדמויות כה ממשיות ורצוף אמירות כה חדות ונבונות, עד שהנשימה נעתקת. הסיפור על פלורנס פיין בעלת החלומות מברוקלין ישבור את לבכם."
יאן מרטל, מחבר "חיי פיי"

סנה קריסקוב, זוכת פרס סמי רוהר לספרות יהודית, נולדה באוקראינה בשנת 1979, משם עברה עם משפחתה למוסקבה ולגאורגיה, ובגיל 9 הגרה עם משפחתה לארה"ב. היום היא חיה בניו-יורק עם בעלה ושני ילדים.

מלבד פרק מרתק בהיסטוריה יהודית בשתי מעצמות, הפטריוטים - שמתרחש לאורך מאה שנה - אקטואלי לא רק ליהודים יוצאי חבר העמים ומשפחותיהם, אלא לכל מי שחווה סוציאליזם כלשהו כמו בני קיבוצים, ובעיקר לכל אוהב ספרות יפה משובחת באשר היא.

הפטריוטים מבוסס על סיפור חייה של פולינה פרידמן (אמו של חבר של קריסקוב). הסיפור של פרידמן משך אותה כיוון שהיה הפוך לסיפור חייה: קריסקוב היגרה מברית המועצות לארה"ב וחבקה את התרבות החדשה, בעוד פרידמן הפנתה גב לארה"ב לטובת ברית המועצות של סטלין. כתיבת הספר הייתה ניסיון להבין את המסע הזה.
בנה של פולינה נתן לקריסקוב את תמלילי החקירה שעברה אמו במאסר הפוליטי במוסקבה. כל חייה הועמדו למשפט: "זה היה מרתק ושובר לב. התמלילים היו מעין מפה לעלילה, אבל נאלצתי לסטות ממנה ולקצר אותה. החיים שלה היו לא אמינים ודרמטיים יותר מכל ספר. אם הייתי כותבת את הכול, הספר היה ארוך פי שניים."

דרך סיפורה של הגיבורה (פלורנס) ובנה, הפטריוטים מספר את סיפורן של יהדות ברית המועצות ויהדות ארה"ב במאה השנים האחרונות. לצד סיפור האידאולוגיות, קריסקוב התעקשה לספר את סיפורם של האנשים.
זירות ההתרחשות של קריסקוב מחיות שני מוסדות:
המובד הראשון בארה"ב, ה-Amtorg (שם עבדה פולינה, שעליה מבוסס הסיפור) - מרכז סחר אמריקאי פרטי שתיווך בין ארה"ב לברית המועצות לפני כינון היחסים הדיפלומטיים (המרכז פעל בשנים 1924-1933). מכון זה היה ערוץ הקשר היחיד בין שתי המעצמות ושימש גם כשגרירות לא רשמית וגם כמרכז העצבים של ריגול רוסי בארה"ב. השילוב של עסקים, פוליטיקה וריגול ריתק את קריסקוב. איך בתוך העוינות והתיעוב שתי המדינות יצרו קשרים מאוד מורכבים. במובן הזה הספר אקטואלי מאוד.

המוסד השני בברית המועצות: "הוועד היהודי האנטי-פשיסטי" - ארגון יהודי סובייטי שהוקם באמצע מלה"ע ה-2 לסייע לברית המועצות במלחמה נגד גרמניה. בארגון היו חברים רוב אנשי התרבות היהודית. הם כתבו מכתבים ומאמרים בעיתונות היהודית בארה"ב, ואף הגיעו לשם כדי למשוך את לב יהדות ארה"ב ואת כספה. הארגון גייס 90 מיליון דולר לצבא האדום. כפועל יוצא גם יהודי ברית המועצות שמעו את אנשי התרבות הללו. כתוצאה מכך, לראשונה זה עשרות שנים, חשו היהודים זהות יהודית לאומית שהודחקה מאז המהפכה. התנועה התפתחה למרכז יהודי סובייטי שגם נתן שירותים לקהילה אל מול השלטון. כאשר הארגון גדל וראו בו איום, הוא חוסל: כל ההנהגה שלו, רוב אנשי הרוח היהודים, הוצאו להורג בפקודת סטלין (ב-12.8.1952). הם הפכו למעין קדושים יהודים וזכו לכינוי "הרוגי מלכות של ברית המועצות".
לאורך הספר קריסקוב מציגה דרכי התמודדות עם שלטון חסר היגיון פנימי: אמונה שהכול עדיין בהתהוות ושהטוב עוד יגיע, אגואיזם, ציניות קיצונית, צנזורה עצמית ועוד. קריסקוב טוענת שכל אלה טבועים בה מילדות, כמו אחרים שגדלו בברית המועצות: "צורות חשיבה שנחשבות לא טבעיות לחלוטין לחברַי האמריקאים הן טבעיות לי לחלוטין – ולהפך... בארה"ב קיים המושג 'התנגדות', אני תמיד חושבת על מרטין לותר קינג. אבל כשחיים במציאות ש'התנגדות' אינה אפשרית כי היא מובילה לענישה ולפגיעה, הפרט מוצא את עצמו מאמץ את השיטה המסוימת של המערכת שעושה את החיים נסבלים, וגם לא פוגעת בו מורלית, נפשית וערכית." השאלה שהעסיקו אותה בכתיבה היתה: מה המשמעות של "אומץ" או "כבוד" במציאות הפוכה לזו שאנחנו חיים בה?
האשימו אותה שפלורנס, הגיבורה הראשית, היא אנטי-גיבור: עושה טעויות ומרוכזת בעצמה ושקשה לחוש כלפיה אמפתיה. קרסיקוב מגינה על הגיבורה שלה ואומרת שהיא שורדת. היא שרדה את התקופה הרצחנית ביותר בתולדות ברית המועצות בזמן שחבריה ה"מוסריים" בעלי העמדות לא שרדו.

"סאגה משפחתית מופלאה שניחנה בקסם הספרותי האפל שמסוגל לחשוף את המעמקים האישיים של דמויות עשירות ומורכבות... זהו רומן ביכורים נפלא על ההשפעה החתרנית האבסורדית של הטוטליטריות על חייהם של מי שנלכדו בציפורניה."
הניו יורק טיימס

"קליידוסקופ סוחף ושאפתני על משפחה, גורל, זהות, אידיאליזם ועקירה... משפטים קורנים מתפקעים מאמת... קראסיקוב נמנית עם הסופרים הצעירים המייצגים ביותר של זמנה."
חאלד חוסייני, מחבר "רודף העפיפונים"