לספר זה, שנכתב לאחר ראיונות עם גמלאים, ותיקים וחדשים, שתי מטרות: עיונית ומעשית. מבחינה עיונית הספר מבקש להעשיר את הידע הקיים בנושא זה, הן מתוך ראיית עולמם הפנימי של הפורשים, והן בתיאור שלבי ההתפתחות המקצועית, עד לפרישה ממעגל העבודה. המטרה המעשית היא לפרוס לפני הפורשים תמונה רחבה ככל האפשר של תהליכי הפרישה והמצבים המאפיינים את חיי הגמלאי. אלה יוכלו לפתוח לפניהם זוויות מגוונות לבחינת התהליכים הפוקדים אותם, לשמש להם מראה שבה יוכלו לזהות את עצמם, ולהיות מקור להזדהות ולהשוואה.
הספר מבקש להבליט את האתגר ואת ההזדמנות החדשה שהם מנת חלקנו עם הפרישה, כפי שאמר אחד המרואיינים: "יש חיים אחרי העבודה".
הספר מיועד לכל מי שכבר פרש, או מתעניין בפרישה, והעומדים לפרוש יוכלו להיעזר בעצות שבו כדי להכין את עצמם לפרישה מבחינה מעשית ורגשית. גם מנחי סדנאות ההכנה לפרישה עשויים לעשות שימוש במידע, בעיקר בנושא המערך הנפשי של הפורשים, כפי שהתבטא בעת המחקר לספר.
ד"ר אינה פוקס לימדה במכללות, באוניברסיטת חיפה ובמסגרות של השתלמות וייעוץ למורים ולמנהלים, כמו כן היא הכשירה מדריכים לפעול בשדה.
ספריה שראו אור: "למידה שיתופית בכיתה" עם רחל הרץ-לזרוביץ (1987), "מרכזי למידה בכיתה"
(1988), "שינוי כדרך חיים במוסדות חינוך" (1995) ו"על מדריכים, מודרכים והדרכה" (2000). זה שלוש שנים היא גמלאית במשרה מלאה.
אזל