בואי אהובה הרטיטי את לבי, אשמיע צליל נפש חרישי ואז – פוףף!!!
אהבה סוערת יש לשופט שאינו שופט למקה במחזהו של חנוך לוין התפרסם כאן לראשונה.
בכל מוצאי שבת בשמונה הוא בא אל הזמרת ללללה, מרים לה את הראש להסתכל לה בעיניים והיא משפילה אותן, שואל והיא שותקת, מפרפר והיא מצחקקת. היא זמרת שהעולם הגדול מחכה לה באופק, לשירותה צוות בינלאומי, אבל היא רק מלצרית במשמרת לילה במסעדה בדרום העיר. אך אין ספק שהיבלת האיומה שיש לה על הרגל היא בהחלט שלה, ובגללה היא לא יכולה להגיע לטונים נמוכים.
כדור השלג מתחיל להתגלגל כשבערב אביבי אחד מפר השופט למקה את הסדר והשגרה ומגיע במפתיע לא במועד הקבוע. מכאן ואילך הוא כבר אינו מסתפק במוצאי שבת בשמונה. תפנית מתחוללת בחייו ומתבסס אצלו יום פעילות שוצף- כל יום הלוך ושוב כדי לחכות לה מתחת לחלון כמו חוק טבע, כמו שהשמש זורחת, ושם ורק שם, תמצית חייו לחכות לה מתחת לחלון ברעדת הלב ובלי תקווה.
"הרטיטי את לבי", בנסוחו הסופי, הושלם בשנות חייו האחרונות של חנוך לוין, אך המחבר החליט לעכב בשנים אחדות את פרסום המחזה, מסיבות אישיות. עתה יוכלו הקוראים למצוא בספר זה קומדיה מלוטשת, שנונה וקצבית, עם דיאלוגים במיטב הברק הלויני, אשר מתגלגלת בסופה לסיכום מפוכח.