מוזס הרצוג, פרופסור יהודי-אמריקני בגיל העמידה, בתקופה שאחרי הגירושים השניים שלו, מבלה את זמנו בנסיעות ברחבי ארצות הברית. בתוך כך הוא חוזר ונזכר בתמונות מחייו בעבר: פרשות אהבים שהיו או אפיזודות מחיי הנישואים - ואת כל אלה הוא רושם בפתקים שהוא שולף מכיסו. הוא כותב מיני מכתבים מוזרים שאינם נשלחים לנמענים וביניהם - זיגמונד פרויד או ראש עיריית פנמה - בעניין העכברושים שבעירו - ועוד דברים תמהוניים.
הרצוג אינו חוזר לאשתו, להיפך: בפתח מצפה לו אהבה חדשה.
גיבורו של סול בלו בספר זה בוחן את מהות היחסים שבינו לבין החברה שבתוכה הוא חי, בתוך הקונטקסט של התרבות המערבית: הוא חוקר את המשמעות האופטימות הרומנטית, הפסימיות הדטרמינסטית ועד כמה נכון לראות את האדם כיצור סובל. בלו מתאר את חקירותיו של גיבורו כמעין פארסה אינטלקטואלית ומציג אותו כדמות שבין עילוי אינטלקטואלי וליצן.
"יצירת מופת... קולו של הרצוג הוא קולה של הציביליזציה שלנו".
ניו-יורק טיימס בוק רביו
סול בלו הוא חתן פרס נובל לספרות (1976). בעבור ספרו "הרצוג" זכה בפרס הבינלאומי לספרות (1965).
ספריו בהוצאת זמורה-ביתן: גניבה; דצמבר של הדקאן; הפה הגדול; רבים יותר מתים מלב שבור; הנדרסון מלך הגשם; תפוס את היום; הכוכב של מר סאמלר; מתנתו של הומבולט.
אזל