עבודתו של ויקטור טרנר (1983-1920) השפיעה השפעה עמוקה על תחומי דעת רבים במדעי החברה והרוח, במיוחד בתחומי האנתרופולוגיה ולימודי הדתות. טרנר היה אחד החברים המובילים בתנועה האתנוגרפית הטרנס-אטלנטית לאנתרופולוגיה סמלית, והוא אחראי - לצד קומץ אנתרופולוגים אחרים - לשינוי דרמטי בהתייחסותה של האנתרופולוגיה לחקר הדת: הוא תרם לשינוי שהזיח את הדיסציפלינה מהתבוננות חברתית יובשנית על תופעות דתיות אל עבר מבט הומניסטי שהפיח חיים במעשה הדתי.
בשנים 1950-1954, ערך טרנר עבודת שדה בקרב בני שבט הנדמבו באפריקה. הוא נטל חלק בחיי היומיום שלהם ולמד ממקור ראשון את הפרקטיקות החברתיות, הכלכליות, הפוליטיות והדתיות לפי המונחים ששימשו את בני הנדמבו. ניסיון זה הניב סדרה של כתבים, אשר המפורסם שבהם הוא התהליך הטקסי (1969).
בספר זה, המרכז את עיקר דיונו של טרנר ב"טקסי מעבר", הוא מרחיב את המסגרת האנליטית של ארנולד ואן גנפ, שלפיה ההתנהלות הטקסית מורכבת מתהליך ובו שלושה שלבים: התנתקות משטף הפעילויות היומיומיות; מעבר דרך מצב לימנלי אל עולם טקסי - המרוחק מהמושגים היומיומיים של חלל וזמן - שבמסגרתו זוכים המבנים היומיומיים של החיים לפיתוח ולקריאת תיגר כאחד; וכניסה מחדש אל עולם היומיום. בשלב הלימנלי מתרחשת הדרמה החשובה מכול, זו הנוגעת בנורמות היומיומיות באמצעות ביצוע של פעולות חתרניות מבחינה חברתית והופכיות מבחינה טקסית. אי לכך, נקודת המוצא של טרנר שוללת את ההנחה בדבר אופיים הצייתני של בני האדם.
אחד ממושגי המפתח שטבע טרנר, הקשורים לשלב השני בטקס המעבר, היה הקומיוניטס, אותה תחושת אחווה הנוצרת בין המשתתפים בטקס המעבר. מושג זה הצית את הדמיון, אך גם עורר חילוקי דעות נוקבים על עצם האפשרות להיווצרותה של תחושת אחווה מבטלת-היררכיות בין בני אדם; כלומר האם חוויות דתיות יכולות ליצור, ולו לרגע, שותפות ושוויון בין אלה החולקים אותן?
למהדורה זו מצורפת אחרית דבר על ויקטור טרנר מאת ד"ר אנדרה לוי.
גרסה מודפסת
מחיר קטלוגי: 94 ₪
המחיר שלנו: 79.9 ₪
הרווח שלך: 15 %
הוסף מודפס לסל