תמיד זה התחיל דווקא באור הגדול הזה שמציף הכול בלי קול. דממה ואור — זה הכול. אבינועם כבר לא היה בטוח אם זהו אירוע שחוזר אליו בחלום, או סיוט דמיוני שלא עוזב אותו, על־כל־פנים, אף שידע בדיוק מה יקטע את הדממה הריקה מכל קול ומכל מראה, אף־פעם לא היה מסוגל לנחש מתי זה יקרה. ובכל־זאת הוא ידע בדיוק מה יהיה המשך החלום, תמיד הצחוק המלגלג של דוב שווארץ: ”תוריד ת'ראש", הוא שקטע את הדממה המוחלטת ההיא. ואף שידע בדיוק מה תהיה התמונה שיראו עיניו ַ כשי ֶפנה את מבטו אליו, ואף שבכל מאודו רצה למחוק את המראה ההוא מזיכרונו, סב בחלום צווארו של אבינועם מעצמו על צירו, והפנה את פניו אליו, ועיניו נשארו פקוחות לרווחה, למרות הרצון העז לעצום אותן. די היה בלגלוג העולה מצחוקו כדי שלא ירצה להביט אליו, אבל המראה הזה, שכבר היה חקוק בעיני רוחו של אבינועם, שב ושיגר חלחלה עזה אל כל...
גרסה מודפסת
מחיר קטלוגי: 68 ₪
המחיר שלנו: 57.8 ₪
הרווח שלך: 15 %
הוסף מודפס לסל