וולקוב הוא השם שלו ייחלתי.
זו המשפחה שבה גדלתי, אך לא כשווה בין שווים – אלא כבן המשרתת.
זה לא מנע ממני להפוך לאדם שאי אפשר להתעלם ממנו.
גם כשקיבלתי את השם המגיע לי בזכות, עדיין הרגשתי מנותק מהכול.
עד שהיא הגיעה.
כל מה שעשיתי היה כדי להתקבל.
כל מה שאיבדתי, הביא אותי אל המשפחה שלי.
אל החיים האלה.
אליה.
נאבקתי למען המעמד.
נאבקתי למען אחיותיי.
ואיאבק עד המוות למען המלאך שלי.
היא הוכיחה לי שיש אור בעולמנו השחור משחור, שהכוכבים לא יכולים לזרוח ללא אפלת הלילה.
היא הכוכבים ואני הרקיע שבו היא זורחת.
רוע אורב בין הצללים שאנחנו יוצרים.
השחיתות והשפל המוסרי של המשפחות הראשונות הפכה לרעילה והיא מזהמת את כולנו.
המשחקים התקיימו וכעת עליהם להסתיים.
אני ואס.
לארוב.
לצלוב.
לחלוב.
וולקוב.
השטן מאוהב במלאך ויחד הם ימשלו בגיהינום עלי אדמות.