בקיץ של 1931 חוזרת נורה קריגר בת העשרים משנת לימודים בברלין לחופשת קיץ אצל הוריה. שבים גם שלושה אחרים – אביה של נורה, הסובל ממחלת נפש, חוזר מאשפוז, ואמה מנצלת את שובו כדי להשתחרר ולהתגרש ממנו. אלברט ארין, חברו של האב, מגיע במפתיע מקליפורניה אחרי היעדרות של עשרים וחמש שנה, וחידה גדולה עוטפת את סיבות בואו, חידה אשר האור ההולך ונשפך במהלך הרומן נותר דו משמעי יותר ממה שנדמה. ובעלילת משנה חוזר אחיה של המשרתת תקלה בתום חלום ברזיליה שלו שהתנפץ. הוא גוסס משחפת, כדי למות ולזכות בתפילת אשכבה הגונה....
מקובל גם לראות את "והוא האור" כרומן חריג בספרות העברית בת זמננו, משום שהוא נטול אמירות משמעותיות ממשיות בנוגע לדור הצעירים היהודי שנורה משתייכת אליו.
בהדפסה