כשפרנסוס על גלגלים יצא לאור, קהל הקוראים אהב אותו כל כך עד שכריסטופר מורלי מיד התיישב לכתוב את המשכו. בחנות הספרים הרדופה, רוג’ר והלן מיפלין הגיעו ליעדם בברוקלין, הניחו את הגלגלים ופתחו את “פרנסוס בבית”: חנות ספרים יד-שנייה קטנה ומאובקת, שמותר לעשן בה ושטמונים בה אוצרות ספרותיים סודיים. ואולם, ההרפתקאות לא נגמרו; בעידן שבו הקולנוע מתחיל לשבות את לב הציבור, מורלי שוב מצליח להוכיח שלא רק שהספרות לא מתה, היא חיה ובועטת.
חנות הספרים הרדופה נכתב מיד אחרי סוף מלחמת העולם הראשונה, ומורלי, איש עולם, ביבליופיל ופציפיסט גדול, מביט על השבר שזו הביאה על העולם מנקודת מבט של הספרות, ובכתיבתו הפשוטה והמחוכמת, הוא שוב שואל מי מביט על מ: החיים על הספרות או להפך.
בתוך רצף ספרותי עשיר ורב ערך, מורלי כהרגלו, כותב במיומנות ובשמחה, באהבה ובנדיבות, כששום מילה שלו אינה מיותרת, לאחד האדם בלא הבדלי מעמד. היכונו להרפתקה בלתי צפויה נוספת עם אדום הזקן מברוקלין.
—
“מתנה אמיתית למי שמאמינים שספרות היא סוג של נחמה והזמנה לאושר כאחד”. קרלוס דה אגילה
—
“ספר המשך ל “פרנסוס על גלגלים”, הספר הראשון שראה אור בהוצאת זיקית לפני כמספר חודשים, ושטרם נתקלתי במישהו שקרא אותו ולא דיבר עליו אחר כך במשך ימים ארוכים.” טל גולדשטיין, מגפון
אזל