בסתיו 1938, בתגובה מיידית ונסערת על אימי ליל הבדולח, החליטה התזמורת הפילהרמונית לסלק מהרפרטואר שלה את הפתיחה ל``מייסטרזינגר מנירצרג``. כך החל החרם הארצישראלי על יצירותיו של ריכארד ואננר.
למרות שהלך לעולמו חמישים שנה לפני איית היטלר לשלטון, נתקבע ואננר בתודעתם של רבים בישראל כיוצר שהיה מקור השראה וביטוי לאידיאולוגיה הגזענית הנאצית. ומנגד, שוחרי יצירותיו בישראל קבלו על דימויו הדמוני של המוסיקאי הגאון, בלל החזון הייחודי הנוקב והסגנון המושלם.
מעבר לפולמוס זה, דרשו פוליטיקאים וממגזרים רחבים בציבור הישראלי לכלכל את אש החרם כלפיד בטקסי הנצחת השואה. בוויכוח על יצירות ואגנר נכתבו שפע דיווחים, מכתבים למערכת ומאמרים פובליציסטייים, בצד תכתובבת ענפה של אזרחים מן השורה עם הנהלת התזמורת הפילהרמונית הישראלית. לא אחת נדון המשא בהרחבה גם בכנסת.
טבעת המיתוסים, ספרה המאלף ורב התובנות של נעמה שפי, מראה כי אל נהר פולמוס ואגנר זרמו ברבות הימים גם יובלים של אירועים פוליטיים וחברתיים אחרים, שהתנקזו אל אשדות הוויכוח הסוער, ובאמצעותם חושפת המחברת דפוס התנהגות קולקטיבי של החברה הישראלית בצומת העדין המחבר בין תרבות וזהות לאומית, פוליטיקה וחברה.
ד``ר נעמה שפי עורכת את הרבעון להיסטוריה זמנים, הרואה אור בבית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם הוצאת זמורה-ביתן. ספרה גרמנית בעברית: תרגומים מגרמנית ביישוב העברי 1948-1882 ראה אור בשנת 1998.
אזל