אני כותב את הלבד שלי. ואת הביחד שלי.
אני כותב את הילדות שלי. את המשפחה שלי.
את האהבות והפרידות.
אני כותב את האמת שלי, גם כשהיא קשוחה או נלעגת.
את כל מי שעבר דרכי והשאיר שריטה או סדק אור.
כל שיר, כל משפט, כל מילה –
הם עוד ניסיון קלוש ללכוש את היופי של החיים האלה.
הם עוד ניסיון שלי להבין משהו על עצמי. על בני האדם. על העולם.
כל שיר, כל משפט, כל מילה - הם עוד טיוטה של אושר.
עדיין לא הבנתי אם מגיעים מתישהו לגרסה סופית,
אבל אם לרגע אחד קטן המילים שלי יצליחו לעורר השראה, להעניק נחמה או מראה לאחרים,
אני מאושר. הכי מאושר