טלי מתחת לשולחן

טַלִּי כּוֹעֶסֶת הַיּוֹם וְלֹא מוּכָנָה לָשֶׁבֶת עִם כָּל הַמִּשְׁפָּחָה בָּאֲרוּחָה אֵצֶל סָבְתָא.
"אֲנִי קִפּוֹדָה," הִיא אוֹמֶרֶת וּמִתְכַּדֶּרֶת מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן. כֻּלָּם מִתְחַנְּנִים שֶׁתֵּצֵא, אֲבָל כְּלוּם לֹא עוֹזֵר... עַד שֶׁשִּׁירָה, בַּת הַדּוֹדָה שֶׁל טַלִּי, מַחְלִיטָה לְהִכָּנֵס
גַּם הִיא אֶל מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן הַחֲגִיגִי.