כלים שבורים/מיכל פלד גינזבורג,משה רון

מחבר: רון משה  פלד-גינזבורג מיכל 

הוצאה: הקבוץ המאוחד

מספר קטלוגי: 31-3689

נושאים: כללי   ספרי עיון  

דוד שחר (1997-1926) הוא סופר ישראלי שהעמיד יצירה סיפורית
גדולה בהיקפה וייחודית בצביונה, שגולת הכותרת שלה הוא
מחזור הרומנים היכל הכלים השבורים (ששבעת ה"שערים" שלו
- וכן הרומן לילות לוטציה שאותו הגדיר בביטוי "השער הסתום-
" ראו אור מ1969- ועד 1996-). המיפויים ההיסטוריים והתרבותיים
המוכרים של הספרות העברית בתקופת המדינה לא הקצו לשחר
מקום בולט; לעומת זאת זכה למידה לא מבוטלת של הכרה מעבר
לים, בעיקר בצרפת (שם תורגמו כל כתביו). לכן מן הסתם דבקה
בשמו האמרה "אין נביא בעירו." משהו מן הרושם הזה. הספר
מתמקד בעיקר ב היכל הכלים השבורים, אך נוגע גם בסיפוריו
הקצרים של שחר (שנכתבו בשנות החמישים והשישים) וברומן
סוכן הוד מלכותו (1979). יש בו חמישה פרקים, שכל אחד מהם
הוא מחקר באחד מהבטיה של יצירת שחר וכל אחד עומד גם כמסה
פרשנית בפני עצמה. הפרק הראשון עוסק בפואטיקה של שחר.
ויוצא מדיון בבעייה זמן ומרחב לאיתור המתח בין האיווי
אל חוויה כמרמיסטית שתגבר על מגבלות הקיום האמפירי לבין
מחויבותו העמוקה דווקא למציאות הגשמית והחושית. בפרק שני
מתחקים המחברים אחר הזיקה המיוחדת, המוזרה והחוזרת ונשנית
אצל שחר בין ציור, בגידה והדו-ערכיות של המבט הנשי - כל
זאת ביחס לדימוי הקבלי הניצב בכותרת מחזור הרומנים ובהקשר
של מיתוס הבריאה הלוריאני. פרק שלישי עוסק בדרכי עציצובה
המיוחדות של העיר ירושלים ובמעמדה ביצירותיו השונות של
שחר. הפרק הרביעי מבקש לברר את יחסו של זחר לסוגיית הזהות,
בן במושגים פנומנולוגיים ומטאפיזיים כלליים והן בהקשר
ההיסטורי והאידיאולוגי של השאלה הלאומית והסכסוך הטריטוריאלי
על הארץ. הפרק האחרון מפתח דיון ביקורתי בקלישאה הרווחת,,
שלפיה דוד שחר הוא "פרוסט הישראלי," תוך הדגשת השוני בתפיסות
הזמן והזיכרון אצל שני סופרים אלו.

אזל