כעוף החול/מיכאל דר' בר - זהר

מחבר: בר-זהר מיכאל פרופ' 

הוצאה: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)

מספר קטלוגי: 362-2500

נושאים: כללי   ביוגרפיה  

תאריך יציאה: 2005

מספר עמודים: 782

22 באוקטובר 1956. בווילה מבודדת ליד פאריס חתם דוד בן-גוריון על הסכם סודי עם מנהיגי צרפת ואנגליה בדבר יציאה למבצע קדש ולמלחמת סואץ. במהלך טקס החתימה עמד בפינת החדר בחור בן 33: שמעון פרס, מנכ"ל משרד הביטחון, האדריכל האמיתי של הברית בין צרפת וישראל. רק שבועיים לפני כן ניסתה שרת החוץ גולדה מאיר לשכנע את בן-גוריון ששמעון פרס מוליך אותו שולל, וכי הצרפתים לא ישתפו פעולה עם ישראל. בן-גוריון אימץ את עמדת פרס, והברית היתה לעובדה. 12 בדצמבר 1956. שמעון פרס חתם על הסכם חשאי עם ראש ממשלת צרפת לבניית כור גרעיני בדימונה. חוץ מבן-גוריון ודיין, התנגדה כל צמרת המדינה ל"הרפתקה המטורפת" של פרס. ב-1960 החליטה צרפת להפסיק את המיזם הגרעיני הישראלי. בשורת מהלכים חשאיים הצליח פרס להציל את הכור. הצרפתים גם הפסיקו את משלוחי האורניום לישראל, אך גילו שפרס השיג את החומר יקר-הערך באפריקה ובדרום אמריקה; התוכנית הגרעינית הוכתרה בהצלחה מלאה. 26 בדצמבר 1957. בעיצומה של סופת שלגים הגיע פרס בחשאי לביתו של שר ההגנה הגרמני פרנץ יוזף שטראוס. בתום שיחתם, הבטיח שטראוס לסייע לישראל – ובמשך שנים סיפקה גרמניה לצה"ל מטוסי קרב ותובלה, מסוקים, תותחים ונשק אחר – חינם, ללא כל תמורה. 27 ביוני 1976. מטוס "אייר פראנס" נחטף לאנטבה, והממשלה נטתה לשחרר מחבלים תמורת בני הערובה הישראלים, כדרישת החוטפים. גם ראש הממשלה וגם הרמטכ"ל סברו שאין לישראל אופציה צבאית. שר הביטחון שמעון פרס הסתגר עם חבורה של קצינים בכירים (אותם כינה הרמטכ"ל בלגלוג "מועצת הפנטזיה"); הללו תכננו מבצע מדהים, שהביא לישראל תהילת עולם. 1984-1986. כראש ממשלה, הצליח פרס להדביר את האינפלציה, ולהביא לנסיגת צה"ל מלבנון. 11 באפריל 1987. בפגישה חשאית בלונדון הגיעו שר החוץ פרס והמלך חוסיין להסכם שנועד להביא לשלום בין ישראל וירדן, אך התנפץ מול התנגדותו הנזעמת של יצחק שמיר. 13 בספטמבר 1993. פרס ניווט את שיחות אוסלו אל הסכם נועז, אך שנוי במחלוקת מרה. למרות היריבות רבת-השנים בין שר החוץ פרס לבין ראש הממשלה יצחק רבין, שיתפו השניים פעולה במהלך שנועד להביא לשלום עם הפלשתינאים. יחד עם יצחק רבין ויאסר ערפאת זכה פרס בפרס נובל לשלום.
למרות הישגיו המרשימים, לא היה פרס נביא בעירו. לבד מניצחון פירוס אחד בשנת 1984, נכשל בכל מערכות הבחירות בהן הוביל את מפלגת העבודה. כך היה גם בהתמודדות לראשות מפלגת העבודה ב-2005. יש שכינו אותו "לוזר" - מפסידן. לוזר - או מדינאי דגול? אין בתוכנו מנהיג כה שנוי במחלוקת, הנישא על גלי הערצה מכאן ומעורר ביקורת חריפה מכאן. חייו הפוליטיים היו ארוכים יותר מחיי כל מדינאי אחר בישראל; בני בריתו ויריביו עלו וירדו, נכנסו לזירה והודחו ממנה, פרשו ומתו – והוא המשיך. עבור רבים נשאר שמעון פרס חידה. הוא שונה מהאישים שבמחיצתם פעל. בן הארץ, ששורשיו באדמת ניכר; אמן השפה העברית, אך צלילה גלותי; איש הביטחון האולטימטיבי, שמעולם לא לבש מדים; פוליטיקאי בינוני אך מדינאי בעל חזון מרהיב; קיבוצניק חסר השכלה רשמית אך שופע תרבות; מאופק ובעל שליטה עצמית, אך בתוכו אש יוקדת; רומנטי ושאפתן, בוטח אך ביישן, חשדן אך מאוהב ללא תקנה. איש מורכב, רב פנים ורב ניגודים. לא פתרון אחד יפענח את אותה חידה, ולא מפתח אחד ישחרר את המנעולים השולטים על מדורי עולמו של שמעון פרס; כי אם מפתחות רבים, הפזורים לכל אורך דרכו, על אתגריה וסכנותיה, על תבוסותיה הצורבות והישגיה המשכרים.