לאן נעלמו הקולות / יואל הופמן

לעתים, דברי הסבר ופירוש יותר משהם מקרבים אותנו, עשויים הם להרחיקנו מלבו של ענין ולסבך עלינו את דעתנו. בני האדם נוהגים לנתק עצמם מן הדברים. את החלל הנוצר בינם לבין הדברים הם ממלאים במושגים, בתיאוריות, בעקרונות ובאמונות, וכך אנו עוסקים תדיר בחיפוש אחר הדברים המצויים אתנו מלכתחילה. כדי להבין אין אנו זקוקים לתחכום אלא לראייה צלולה ולשכל פשוט. ניטול בידינו מראה ונתבונן בפנינו מקרוב: זיפי הזקן, קמטי העור שבצידי העיניים, קצה האף... אין כל צורך לפזול לצדדים כדי להסביר את מראה פנינו באופן זה, זה או אחר, אחרי שנאמר בל מה שיכול להאמר עליהם, סיפורי זן ושירי הייקו, הם כמו פנינו במראה, בדיוק מה שהם. הם פשוטים בתכלית הפשטות, אך פשטות זו, ככל תתאמץ לכוון אליה, אתה מרחיק עצמך ממנה.