.מי קבע את ים סוף? היכן נקברו רחל ויעקב? מי הרג את גלית? מדוע אוכלים מצות בפסח? על שאלות אלו מציע המקרא תשובות ברורות, אך מסתבר שעם ישראל הקדום הכיר גם תשובות אחרות ואותן מבקש ספר זה לחשוף.רבות היו המסורות הסיפוריות שסבבו בעם ישראל הקדמון לפני שהגיע התנ"ך, ספר הספרים, לגיבושו כצורתו לפנינו. מסורות אלה לא אבדו והמשיכו את חייהן על פה – מאב לבן ומאם לבנותיה, ממורה לתלמיד ומזקן השבט לצעירים ממנו – עד שהגיעו אלינו בגלגולים מגלגולים שונים במקורות מאוחרים לתנ"ך, בספרות המדרש והאגדה, בכתביהם של סופרים יהודים הלניסטיים ובכתבי כת ים המלח, בתרגומי התנ"ך לשפות שונות ואף מחוץ לעולמה של היהדות, בנצרות ובאסלאם. לעתים נרמזות מסורות אלה בגוף התנ"ך, בהקשרים מפתיעים.הספר שלפנינו – פרי עבודתם המשותפת של חוקר מקרא וחוקר הספרות היהודית הקדומה – מביא בלשון שווה לכל נפש שלושים מסורות מסוג זה. ספר זה הוא אפוא מסע אל לפרגוד הטקסט הכתוב וניסיון לשחזר מה שסופר בחוגי עם ישראל הקדום, גם אם "לא כך כתוב בתנ"ך" .יאיר זקוביץ הוא פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים,המכהן בקתדרה למקרא על-שם האב טקצ´י אוצוקי. תחומי מחקריו הם המקרא כספרות, מחשבת המקרא ופרשנותו הקדומה. בין ספריו יש למנות את חיי שמשון (הוצאת מאגנס), מקראות בארץ המערות (הוצאת הקיבוץ המאוחד), דוד – מרועה למשיח (הוצאת יד בן צבי) ופירוש לשיר השירים שראה אור בסדרת ´מקרא לישראל´ (הוצאת עם עובד והוצאת מאגנס).אביגדור שנאן הוא פרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, המכהן בקתדרה למדעי היהדות על שם פרופ´ יצחק בקר. תחומי מחקריו הם ספרות המדרש והאגדה, התרגומים הארמיים למקרא וסידור התפילה. בין ספריו יש למנות את מדרש שמות רבה (הוצאת דביר), תרגום ואגדה בו (הוצאת מאגנס), עולמה של ספרות האגדה (הוצאת משרד הביטחון) וסידור אבי חי (ידיעות אחרונות – ספרי חמד)
284 עמודים
אזל