יעלי אוֹהבת לנגן בחצוֹצרה. במפגן הכשרוֹנוֹת הצעירים שנערך בבית הספר, אף העזה ועלתה לבמה לנגן יצירה מקורית
שחברה בעצמהּ.
אבל תגובת הקהל והלחץ החברתי שהפעל עליה, גרמו לה להפסיק לנגן. סבתא שלה חצוֹצרנית בפילהרמוֹנית מספרת
לה על בטהוֹבן:
ספוּר על האיש שחבר מנגינוֹת מופלאות, שכמותן העוֹלם לא שמע, כי היתה לו יכולת מיחדת מאוד לשמוע את
עצמו גם בתוך המהומה.
עוֹמדים בפני לחץ חברתי? מה קורה כשהקולות מבחוּץ מתנגשים עם מה שאוֹמר לך הלב? איך לומדים להקשיב "גם
גם" לעצמך ולעוֹלם?
ספוּרוֹ של לודויג ואן בטהובן יכול לשמש השראה לכולנו, לכל מי שמצא את עצמו מתבלבל בין עצות שונות.
ספרי הסדרה גבורים אמיתיים מציגים סוגיות עמוקות המעסיקות ילדים, ודמויות היסטוריות שסיפור חייהן ומנגנוני
ההתמודדות שלהן יכולים לשמש השראה לכולנו.