לוליטה / ולאדימיר נאבוקוב

מחבר: נאבוקוב ולאדימיר 

הוצאה: הקבוץ המאוחד

מספר קטלוגי: 31-813

נושאים: כללי  

אם ספרות המאה-העשרים תשאיר אחריה עשרה רומאנים גדולים - לוליטה` הוא אחד מהם. הספר, שנדפס לראשונה בשקט בפאריס ב1955- (המו``לים האמריקנים חששו להוציאו לאור), חילחל לאט ונעשה כעבור שלוש שנים רב-מכר שערוריתי, שעד מהרה תפס את מקומו הראוי כמושלם ברומאנים של נאאקוב,
האפקט של צבע מופלא שח לקשקשת של חרקים מסויימים אינו נובע מן הפיגמנט, אלא ממיקומה ומכוחה ליצור הישבררויות של אור, מסביר נאבוקוב בספרו על גוגול. וכזה הוא גם העולם שבורא הומברט-הומברט, המספר את `לוליטה`.
הומברט הוא ``צייד מכושף``, המנסה בסבלנות מטורפת להפוך למציאות ``מלכות על ים ערפלי``. נסיכות של פנטזיה סובייקטיבית, סוטה וחופשית. עולמו הוא עולם של ראיים והשתקפויות, של מישחקי צלילים ואור-צל, של פארודיות ספרותיות, של כפילים אנושיים המתלווים כמו צל, של דמויות שכל אחת מהן היא בת-דמות של דמות אחרת, תקדימית. רק בסוף הוא מבין שניצוד בעצמו בבור-המצודה של עולמו, והרס את חייה של לוליטה. על קולה העצמי של לוליטה אין הוא יודע דבר, והעולם שברא בכוח דמיונו ורצונו הוא עולם מונולוגי, ולא פוליפוניה של קולות הקיימים בזכות עצמם. לוליטה ``האמיתית``, הניבטת מבעד לסדקים של הזייתו של הומברט, גם היא, למרבה האירוניה, מסיכה - היא הומברט בנוסח אמריקני ; עולמה הוא עולם של שבועוני-קולנוע, פרסומת ודמיונות טיפש-עשרה - אבל היא מתפכחת לפניו, ומצילה משהו מחייה.
זהו רומאן מתוחכם עד אימה, אבל קריא מאוד ומן השאר גם מצחיק, מלא זוטות עליזות, צירופי-מיקרים מסחררים ותיחכום בלשי לשרלוק הולמס, הקורא.
הומברט המתפעם-סולד מעצמו, מציג את סיפורו בכל עוצמת הרטוריקה המגוייסת לצורכי הגנה עצמית, והקורא מתקשה לנתק עצמו מן ההזדהות אתו. אך כל מישחק המסיכות הזה מוליך בסוף להפרדה מוסרית מן החופש שבאמנות למן המוסר שבחיים, ולהבנה שיש מים עמוקים ואפלים, שאותם נמנע הומברט מלחקור. מ.פ.