עורו אחים
עוֹד לֹא תַּם הַיֵּאוּשׁ הַגָּדוֹל בְּדִין דְּבָרִים אַחֲרוֹן
הַדָּם זוֹעֵק, לַמְרוֹת שֶׁחָלְפוּ כְּבָר שָׁנִים, גַּם הַיּוֹם
לֹא נָח הַצּוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ לִכְתֹּשׁ כָּל חֶלְקָה בְּרִיאָה
כְּאִלּוּ שְׁלִיחוּת אֱלֹהִית זוֹ לְהָבִיא אֶת הַטֻּמְאָה.
הַשָּׂדוֹת בּוֹעֲרִים, הָעֲשָׂבִים הַשּׁוֹטִים בֵּינֵינוּ מִתְרַבִּים
מִי יָגֵן עָלֵינוּ הָאֶזְרָחִים הַפְּשׁוּטִים מֵחֲרוֹן הַפּוֹשְׁעִים
עוּרוּ אַחִים, עוּרוּ, צְאוּ לָרְחוֹבוֹת הָרִימוּ זְעָקָה גְּדוֹלָה
זֶהוּ צַו הַשָּׁעָה, הַדֶּמוֹקְרַטְיָה הַשַּׁבְרִירִית שֶׁלָּנוּ בְּסַכָּנָה
כָּל מָה שֶׁבָּנִינוּ פֹּה עוֹמֵד לְהֵהָרֵס בְּשֵׁם הַשִּׂנְאָה.