לקש

אהבה בימי קורונה
עַכְשָׁו מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאֶמְצָעִים הַיְשָׁנִים:
תְּמוּנוֹת מִן הָאַלְבּוֹם, פִּסּוֹת נְיָר צְבוּעוֹת
וַחֲפָצִים שֶׁאֵין בָּהֶם שִׁמּוּשׁ אַךְ הֵם יִשָּׁאֲרוּ
הַרְבֵּה שָׁנִים אַחֲרֵי לֶכְתֵּנוּ. הָעִקָּר
שֶׁלֹּא נִקְרַע אֶת חוּט הַזִּכָּרוֹן,
וְנֵאָחֵז, גַּם בְּיָדַיִם עֲיֵפוֹת,
בְּמַה שֶּׁעוֹד נוֹתַר מִן הָעוֹלָם.
שָׁלוֹם לַעֲפָרְךָ, עוֹלָם יָשָׁן!
בּוֹא עוֹלָם חָדָשׁ, הַזְהֵר, הַפְלֵא!
הַלֵּב שֶׁהִתְרוֹקֵן יִהְיֶה שֵׁנִית מָלֵא.