יכולתה הרבה של דורית ויסמן, שמצאה לה ביטוי בספריה הקודמים, לתאר את מראותיו המוזרים ומעוותים-לעתים של העולם שסביבנו, מתמקדת בספר זה בפרטים קורעי-הלב של תהליך מות האם. האהבה הרבה, שאינה נאמרת לעולם במפורש, מנסה להתמודד כאן עם התקדמותו האטית וחסרת המעצורים של מות האם, המתרחש כאירוע שולי בנוף המכני של הקיום היומיומי.
ספר עז מבע הכתוב באיפוק מפליא, ומשקף את הכאב חסר-הניחומים על אדישותו של כל הקיים סביבנו למה שמתרחש אתנו באמת. ויחד עם זאת, מלא חמלה ואמונה בטוב, גם ברגעים המרים של המוות.