ספר זה מציע מעין תבנית משולשת לסיווג שלל המגמות המתרוצצות בשירה המודרנית. שלושת קדקודי המשולש המתמקדים במשורר, בעולם וביצירה, והם: צורה מוקצנת של הסובייקטיביזם הרומנטי, שיבה לקלאסיציזם אובייקטיבי, ואוטונומיה של הטקסט כלשעצמו.
פרקי הספר דנים בזרמים העיקריים ובמשוררים המרכזיים של המודרנה, כדרך שהם משתבצים בתבנית משולשת זו: בודליר, רמבו, הסוריאליסטים והאקספרסיוניסטים - בקדקוד הרומנטי; האימאג`יסטים, האימפרסיוניסטים, הפוטוריסטים ורילקה - בקדקוד ה``אובייקטיבי``; מלארמה והסימבוליסטים - בקדקוד ה``אוטונומי``. כן נידונים כמה תיאורטיקנים של המודרניזם, וכמה התפתחויות פוסט-מודרניסטיות.