מחר אני יוצא מזה

גיבור הרומן החדש של מתן חרמוני יודע שיש כאלה שמתחילים את החיים בקומה הראשונה. זאת נקודת פתיחה מצוינת, שממנה אפשר רק לעלות. הוא עצמו התחיל את החיים בקומת הכניסה. יש ימים שבהם נדמה לו שאפילו בקומה מינוס אחת – קומת המרתף. אבל הוא נחוש לצאת משם, לטפס למעלה. שיהיה ברור: אין לו נשמה של פושע, והוא לא מתכוון לעשות שום דבר קיצוני. אבל אחרי שהוא מתאושש מהרפתקת סמים במזרח בזרועותיה של בחורה בעלת אמצעים ומוכר את עבודת הסמינר הראשונה באוניברסיטה, קול קטן לוחש לו שאולי הוא עלה על משהו. הוא פותח במיזם עסקי שמתיימר לתרגם את הידע העקר וחסר התכלית שנרכש בפקולטות המתפוררות למדעי הרוח לסחורה שאפשר למכור בעד כסף. יותר ויותר כסף. לפני שהוא מצליח להסביר לעצמו מה הוא בדיוק מוכר, הוא מוצא את עצמו במרכזה של אימפריה חובקת סניפים וארצות. אבל כמה זמן יעמוד גורד שחקים שנבנה על יסודות של אוויר?