מישהי צריכה להיות כאן / לאה איני

מחבר: איני לאה 

הוצאה: הקבוץ המאוחד

מספר קטלוגי: 31-2515

נושאים: סיפורת - מקור  

`מישהי צריכה להיות כאן` - הרומאן השני של לאה איני וספר הסיפורת השלישי שלה - הוא הנועז והברוטלי שבין ספריה עד כה.
הרומאן הוא סיפורה של גילה, נערה כבת 17, שאמה ברחה מאביה הימאי, קוראת כפייתית של ספרים, שרבים מהם היא גונבת מחנות-ספרים נידחת. הדמויות שסובבות אותה בשיכון הפרוורי הן גם אספקטים של מאבקה על זהותה והישרדותה, כאדם וכאשה, בתהליך מתמשך של התפוררות: בעל חנות-הספרים, שמנסה לפתות אותה לקחת חלק בפנטזיה שלו שהיא תלד לו ילד (במקום אשתו שאינה יכולה ללדת); חברתה הקרובה אודליה, עוזרת-בית שיש לה חלום של דוגמנות, אך בינתיים אביה צופה בעירומה במיקלחת; שכנה אלמנה, ניצולת שואה, שחיה בעולם הזוי בתוך אוסף הגרוטאות והסמרטוטים שלה, מיסלטלת בין תופת לניתוק - לאחר שהגרמנים, במיסגרת ניסוי ``רפואי`` שטני, חסמו לה את הרחם ומנעו מן התינוק שלה לצאת. בזו האחרונה מאוהבת גילה אהבה עזה, נכזבת.
אבל בעולם הזה של גילה, שהגבולות בין המתרחש ``בפועל`` לבין הדמיון וההזיה נזילים בו ממילא, משוטטים גם צ`כוב, וקפקא, ואן ~אטר, ורסקולניקוב גיבורו של דוסטוייבסקי. כאילו ממשיכה גילה את הספרים שהיא קוראת אל תוך חייה.
באובססיביות רבה רואה לעצמה גילה יעוד, כי מישהי צריכה להיות כאן לא רק כדי להציל, למשל, את חברתה אודליה, אלא גם כדי לקיים שמורה של מלים גוססות, להציל מלים נדירות על סף הכחדה מפני הפיכתן לגרוטאות חסרות סיכוי, את זה היא עושה בפינקס שמלווה אותה כל העת, ואף מייצרת מלים, במין אמונה של קשר בין שם למציאות. היא, שנראית בעיני עצמה כמעט בחור, נאבקת על זהותה הנשית בין השאר באמצעות המלים, בעולם שבו כל גבר מועמד להיות חודר גס ומצמית.
אין זה בדיוק ספר על נסיון (נואש) להשיג איזו חירות פנימית באמצעות המרת ``מציאות`` בספרות. גם אין זה ספר על הפער הקונבנציונלי בין ספרות ל``מציאות``, בין מלים לבין ``ממשות``, או בין עלילות הרומאן הרומנטי לבין ה``מציאות``. בסופו של דבר הלוא קפקא ואן מאטר יוצאים שלובי זרועות, והדמויות של השיכון המתפורר הן דמויות בדויות לא פחות, דפים מתעופפים ברוח של ספר שכריכתו מתפוררת. הן יכולות להפוך לדמויות בעלות זהות רק כשגילה קולטת אותן במיסגרת איזה דגם או תקדים סיפורי; בסיפור הזה הן קמות לתחיה על סף הכחדה, בסיפור הזה שוב ושוב ילדים אינם יכולים להיוולד - אבל גם הצלתן החוצה מן הסיפור היא איבוד משמעות והתפוגגות. אין מנום ממלים הנתלות על כתפי קולב דקיקות. בלעדיהן יש תופת של חיים צמחיים, אבל המלים עצמן הן שמיטיבות לגבש את התופת של הקיום על סף ההכחדה.
ממעגל הקסמים הזה אין מוצא בעולם שרופאיו מזריקים סמים משככים, או שהם סניליים. מציל ממנו רק רצח, ממשי או בדוי, שגם הוא עוטף אותו בסצינת הרצח הבדויה של רסקולניקוב.